אפשר להבין אם חשבתם שהשם קומבוצ'ה, משקה תוסס מותסס בטעם מתוק-חמצמץ העשוי מתה ממותק ומותסס בעזרת שמרים וחיידקים, מקורו במילים היפניות kombu (אצה) ו-cha (תה). עם זאת, רוב המקורות מסכימים שמקורה במנצ'וריה, כיום צפון-מזרח סין, בסביבות 220 לפנה"ס, ושהובאה ליפן בידי רופא קוריאני בשם קומבו כדי לרפא את בעיות העיכול של הקיסר אינגיו בשנת 414 לספירה. מאז, מה שמכונה "תה פטריות" זכה לגלי פופולריות ברחבי העולם, ושובח בשל יתרונותיו הבריאותיים. כיום הוא אחד מ"משקאות הבריאות" הפופולריים ביותר בצפון אמריקה, אף שחסרות במידה מסוימת ראיות לכמה מהטענות המופרכות יותר - למשל, שהוא מרפא סרטן.
אף שקומבוצ'ה קנויה נוטה להיות יקרה למדי, קל להכין אותה בבית עם קצת סבלנות. המתכון הבסיסי פשוט: משרים 5 גרם עלי תה בליטר מים רותחים; לאחר מכן מערבבים פנימה 50 גרם סוכרוז עד שהוא נמס, מצננים לטמפרטורת החדר ומוסיפים את תרבית התסיסה, שהיא גוש רירי דמוי כתם שנקרא SCOBY - תרבית סימביוטית של חיידקים ושמרים. היא אינה שונה מאוד מה-SCOBY הגמיש המשמש להכנת קפיר מים, אך ההרכב משתנה. אפשר לקנות SCOBY לקומבוצ'ה בחנות לציוד להכנת בירה ביתית, או למצוא מישהו שמכין קומבוצ'ה בקביעות ולקבל ממנו חתיכה. ה-SCOBY נוטה לגדול מעט מאצווה לאצווה, וכל עוד שומרים עליו לח בתמיסה בעלת pH נמוך (כמה מאות מיליליטרים של קומבוצ'ה מותססת מהאצווה המוצלחת האחרונה שלך ישמשו חומר משמר מושלם), אפשר להשתמש בו ללא הגבלת זמן ולתת ממנו לחברים ולבני משפחה בשביל האצווה הבאה שלהם.
מה יש ב-SCOBY?
נחזור להרכב. בתוך מבנה התאית הגמיש של ה-SCOBY משובצת אוכלוסייה של מיקרופלורה. החיידקים הם לרוב מינים המייצרים חומץ: לעיתים קרובות נמצאים Acetobacter xylinum, A. pasteurianus, A. aceti, A. intermedius והמין מייצר התאית Gloconacetobacter kombuchae. שמרים נפוצים כוללים מינים של ידידנו המנומס Saccharomyces: Saccharomycodes, Schizosaccharomyces ו-Zygosaccharomyces; אך גם כמה בני דודים פרועים יותר, שעשויים לכלול את Brettanomyces/Dekkera, Candida, Torulospora, Koleckera, Pichia, Mycotorula ו-Mycoderma.1
המשמעות היא שהשמרים שב-SCOBY שלך יבצעו תחילה הידרוליזה לחלק מהסוכרוז שהוספת, ויפרקו אותו לגלוקוז ופרוקטוז כדי לייצר אתנול באמצעות גליקוליזה. לאחר מכן החיידקים האצטיים יעבדו אותו ויהפכו אותו לחומצות אורגניות שונות, בעיקר חומצה גלוקונית וחומצה אצטית. כל המיקרופלורה פועלת בשיתוף פעולה, אבל המשקה משתנה כל הזמן במהלך התסיסה, וה-pH יורד בהדרגה ככל שכמות החומצות האורגניות עולה.
עם זאת, התהליך עשוי להימשך זמן רב — אחרי שבעה ימים, רק כ-65 אחוז מהסוכרוז שהיה בתערובת הפכו לאתנול, ל-CO₂ ולתרכובות אחרות. אחרי 21 ימים, כ-80 אחוז ממנו יעברו חילוף חומרים. השאר נותר ללא תסיסה, ולכן בהתאם למועד שבו תחליטו שהקומבוצ'ה מוכנה לשתייה, היא עשויה להיות מתוקה, מאוזנת בין מתוק לחמוץ או חמוצה בעיקר. יש עדויות לכך שתרבית הקומבוצ'ה מסוגלת לייצר חומצה L-לקטית, חומצת לימון ואפילו חומצה אסקורבית, אך החומצות הנפוצות ביותר בפער ניכר הן חומצה אצטית, חומצה גלוקונית וחומצה גלוקורונית. לכן, אולי כדאי להיזהר מלתת לתסיסה להימשך שלושה שבועות מלאים — אתם עלולים להרגיש צריבה קלה של חומץ בחלק האחורי של הגרון.
אלכוהול
תהליך התסיסה המקביל הזה גם אומר שבמהלך התסיסה יהיו בקומבוצ'ה שלכם כמויות משתנות של אתנול, שבדרך כלל מגיעות לשיא בסביבות היום השישי. לאחר מכן תכולת האלכוהול תתחיל לרדת, כשחיידקים יהפכו אותו לחומצה אצטית ולחומצות אורגניות אחרות. כמובן, הדבר תלוי גם בשמרים שנמצאים בתרבית הקומבוצ'ה שלכם — אפשר להתאים את משך התסיסה ואת הרכב התרבית כדי ליצור קומבוצ'ה עם יותר אלכוהול, אבל בלי מערך מעבדה מורכב במיוחד, קשה לקבוע בדיוק כמה אלכוהול יש בה בכל רגע נתון. (וכפי שלמדנו מתקרית בדיקת הנשיפה שבה הייתה מעורבת לינדזי לוהן, כנראה לא כדאי להניח שהקומבוצ'ה המוכנה שלכם נטולת אלכוהול, ולכן היזהרו כשאתם נותנים לילדים לשתות אותה!)
תה וסוכרים
אפשר להכין קומבוצ'ה כמעט מכל סוג של תה, אבל תה שחור וירוק הם הפופולריים ביותר. סוכר הוא פחות או יותר סוכר, אבל אפשר להשתמש גם בממתיקים אחרים שניתנים לתסיסה, ובהם מיץ פירות ודבש. יש אפילו חברות שמוכרות תרביות קומבוצ'ה המותאמות לרכיבים מסוימים.
לדוגמה, תרביות קומבוצ'ה של Jun מותאמות במיוחד לתה ירוק ממותק בדבש גולמי. רוב המקורות מציינים שתה שחור מניב תוצר סופי בעל יתרונות בריאותיים רבים יותר, מנוגדי חמצון ועד מינרלים קורט וחומצות אמינו. רבים מהם נוצרים במהלך התסיסה ואינם נמצאים בתה שלא עבר תסיסה. (במובן הזה, קומבוצ'ה עשויה להיות יותר מסך כל מרכיביה, מה שיכול להסביר חלק מהטענות בדבר יתרונותיה הבריאותיים.)
מגוון התה והסוכרים הזמינים מאפשר לכם להתנסות במגוון אינסופי של טעמים בקומבוצ'ה שלכם, אבל פירוש הדבר גם שהתסיסה עלולה להיות איטית או להיתקע אם תרבית ה-SCOBY שלכם אינה מתאימה לעיבוד יעיל של התה והסוכר שאתם מזינים אותה בהם. ניסיתי להכין אצווה עם תה קסקרה, שמיוצר מקליפת פרי הקפה ומניב משקה אדום כהה, בעל pH נמוך באופן טבעי, שדומה לקפה רק במעט. תרבית ה-SCOBY שלי לא התרשמה במיוחד. התסיסה אמנם התרחשה במידה מסוימת, אבל היא מעולם לא הייתה מהירה או מלאה כמו באצוות הביקורת עם תה שחור וירוק.
אמצעי זהירות
כמו בכל תהליך תסיסה שמעורבים בו חיידקי Acetobacter, יש לנקוט כמה אמצעי זהירות. ראשית, הפרידו בין הכנת הקומבוצ'ה והציוד שלה לבין בישול הבירה הביתי שלכם. זיהום צולב הוא חשש ממשי. שנית, זכרו שחיידקי חומצה אצטית זקוקים לגישה חופשית לחמצן, אבל גם זבובי פירות נמשכים לכל דבר שמכיל חומץ. ההמלצה המקובלת לתסיסת קומבוצ'ה היא להשתמש בצנצנת או בדלי עם פתח רחב ולכסות את הפתח במגבת תה, בבד גבינה או במסנן קפה גדול, שאותם מקבעים בגומייה. כך האוויר יוכל להיכנס והחרקים יישארו בחוץ.
המיקרופלורה בתרבית ה-SCOBY שלכם רגישה גם לתנודות בטמפרטורה. לכן, חיוני להשתמש בבקר טמפרטורה לבישול ביתי כמו INKBIRD ITC-308 להכנת קומבוצ'ה בבית. הטווח המומלץ לתסיסה בריאה הוא 70–80°F (21–27°C). בטמפרטורה נמוכה מ-68°F (20°C), התסיסה תאט ואף עלולה להיעצר. בטמפרטורה גבוהה מכ-85°F (29°C), אתם מסתכנים בצמיחת עובש או חיידקים מזיקים בתערובת התסיסה. אם מצאתם עובש בקומבוצ'ה שלכם, הדרך הטובה והבטוחה ביותר היא להשליך את כולה (כולל תרבית ה-SCOBY), לעקר את הציוד ולהתחיל מחדש. בניגוד למיסו, אי אפשר פשוט לגרד את העובש ולהמשיך, כי לקומבוצ'ה אין את שכבת ההגנה הנוספת שמספק המלח. ברגע שנבגי עובש מופיעים, כמעט בלתי אפשרי להיפטר מהם בלי להרוג גם את המיקרופלורה בתרבית ה-SCOBY שלכם.
אמצעי זהירות אחד שאפשר וכדאי לנקוט כדי למנוע צמיחה של מיקרופלורה לא רצויה, כמו במקרה של מזונות מותססים רבים כל כך, הוא בקרת רמת החומציות (pH). מד pH טוב הוא כמעט הכרחי להכנת קומבוצ'ה; לכל הפחות, הצטיידו ברצועות בדיקה אמינות. רמת pH התחלתית טובה לתסיסה היא 4.5. אם רמת ה-pH גבוהה יותר, הוסיפו חומצה, רצוי חומץ לבן מזוקק, כדי להוריד אותה מתחת לרמה הזו. רמת ה-pH הרצויה לקומבוצ'ה מוכנה היא 3.6. זו בהחלט רמת חומציות גבוהה, אבל כפי שצוין קודם, עדיין יישאר בקומבוצ'ה מעט סוכרוז שלא תסס, כדי לאזן את החומציות.
בחירת תרבית SCOBY מתאימה
כשבוחרים SCOBY בחנות מקומית לציוד להכנת בירה ביתית, כדאי לזכור כמה דברים. חברה אחת, Fermentaholics, מציעה פֶּלִיקוּלָה חיה של קומבוצ'ה, השקועה ב-12 אונקיות נוזל (355 מיליליטר) של תמיסת סטרטר מתה מוכן. הכמות הזאת מספיקה להכנת אצווה משלכם בנפח גלון אחד (3.79 ליטר). הם ממליצים לחלוט את התה, להוסיף סוכר (או דבש - הם מציעים גם SCOBY של ג'ון), לצנן לטמפרטורה מרבית של 85°F (29°C), ואז להוסיף את הפֶּלִיקוּלָה ואת כל נוזל הסטרטר.
ערבבו, קחו דגימה קטנה, מדדו את ה-pH שלה, ואם הוא נמוך מ-4.5, כסו את מכל התסיסה בבד או במסנן קפה וקבעו אותו בגומייה, והניחו לתסיסה להתבצע בטווח הטמפרטורות המתאים. כעבור שבוע, טעמו את התה (ואל תיגעלו יותר מדי מהפֶּלִיקוּלָה שאמורה להיווצר על פני השטח). אם הריח והטעם טובים, תוכלו לבקבק את כל התכולה למעט כוס או שתיים, ואז להשתמש בהן יחד עם הפֶּלִיקוּלָה להכנת האצווה הבאה.
עם זאת, הפֶּלִיקוּלָה הנוזלית שלי הייתה די איטית בשבועות הראשונים; אף שהתסיסה מחדש בבקבוק אמורה להימשך ימים ספורים בלבד, היו לי בקבוקים שנדרשו להם כמה שבועות עד שהגיעו להגזה מלאה. הדבר משתנה כמובן בהתאם לטמפרטורה ולמרכיבים, אבל כדאי לנסות להשיג SCOBY טרי ככל האפשר, אחרת ייתכן שתצטרכו להתאזר בסבלנות.
אם כבר מדברים על סבלנות, חברות אחרות מציעות למכירה פֶּלִיקוּלָה מיובשת. היתרון הוא שהיא נשמרת כמעט ללא הגבלת זמן במצבה החנוט, ואין צורך בקירור. עם זאת, היא דורשת השריה מחדש בתמיסת תה בעלת pH נמוך, למשך 30 יום לפחות. כן, כדי להחזיר את הפֶּלִיקוּלָה הקטנה והעורית שלכם מן המתים, צריך לחכות לפחות חודש שלם עד שתהיה מוכנה ופעילה מספיק כדי להתחיל לייצר לכם קומבוצ'ה. עם זאת, ייתכן שזו הערכה זהירה; זו שבדקתי החלה לתסוס לאחר כמה שבועות של השריה מחדש.
ביקבוק
כפי שבוודאי הבנתם מהתסיסות הסימביוטיות המרובות שמתרחשות בקומבוצ'ה, מדובר במשקה לא יציב. הוא לא צפוי כמו בירה ביתית שעוברת הגזה בבקבוק. הסיכון לפיצוץ בקבוקים הוא ממשי ורציני. לכן אני ממליץ בחום להשתמש בבקבוקי PET מפלסטיק שמיועדים למשקאות מוגזים. הם לא רק מסוגלים לעמוד בלחץ עצום בלי לגרום נזק חמור לאנשים או לרכוש אם במקרה יתפוצצו, אלא גם אפשר לסחוט אותם בעדינות במהלך התסיסה בבקבוק כדי לקבוע, או לפחות להעריך, את רמת ההגזה. לבקבוקי PET יש גם פקקי הברגה, כך שאם אתם חוששים שנבנה בהם לחץ רב מדי, תוכלו לשחרר מעט לחץ לפי הצורך.
אני ממליץ לקנות ארגז של מים מוגזים זולים, ליהנות מתכולתם (תוך הקפדה לא לשתות ישירות מהבקבוקים) ולהשתמש בבקבוקים הריקים והנקיים כבבקבוקי קומבוצ'ה ייעודיים. מלא אותם בתה מותסס, שמור אותם במקום חמים, סחט אותם מדי פעם, וכשהם מרגישים קשיחים למדי, העבר אותם למקרר, שם הטמפרטורה הנמוכה תעצור הצטברות נוספת של גז. כך תוכל ליהנות מהמשקה התוסס, החמצמץ והבריא שלך בתוך כמה שבועות, בלי חשש שהבקבוקים יתפוצצו.
מתכון בסיסי לקומבוצ'ה
להלן מתכון פשוט לקומבוצ'ה שאפשר ליהנות ממנו כפי שהוא או להשתמש בו כבסיס להוספת טעמים. קראו את המאמר ניסיתם להכין קומבוצ'ה, עכשיו בואו נהפוך אותה לטעימה, ובו מתכונים לקומבוצ'ה בטעמים.
נפח האצווה: 4 ליטרים (1.06 גלון אמריקאי)
חומרי תסיסה
- 200 גרם (7 אונקיות) סוכרוז (סוכר שולחני)
- 20 גרם (0.7 אונקיות) עלי תה (בתיונים או בתפזורת)
שמרים
- 1 SCOBY פעיל שעבר הידרציה מלאה
מרכיבים נוספים
- 4 ליטרים (1.06 גלון) מים מסוננים ללא כלור
- חומץ לבן מזוקק, לפי הצורך, להתאמת ה-pH לפני התסיסה
- תוספות טעם להוספה בעת הביקבוק: מחיות פירות, תבלינים, עשבי תיבול וכו' (אופציונלי)
ציוד
- בקר טמפרטורה
- מד pH או רצועות בדיקה בטווח 2.8 עד 4.4
- צנצנת או דלי רחבי פתח בנפח 1.5 גלון (5.7 ליטר) לשימוש ככלי תסיסה
- פילטר קפה או בד אריגה צפופה וגומייה לכיסוי כלי התסיסה
- בקבוקי PET המתאימים ללחץ
הערות
הרתח מים והוסף את עלי התה. חלוט במשך 1–5 דקות, בהתאם לסוג התה. הוצא את עלי התה וערבב פנימה סוכר עד שיימס. כסה היטב במכסה או בניילון נצמד והנח לתערובת להגיע לטמפרטורת החדר (70–80°F או 21–27°C). הוסף את התה הממותק לכלי תסיסה שעוקר, ואז הוסף SCOBY ו־2 כוסות קומבוצ'ה להתנעה (או ¼–½ כוס חומץ מזוקק). ערבב היטב, ואז הוצא דגימה קטנה ובדוק את רמת ה-pH. אם היא נמוכה מ־4.5, כסה את כלי התסיסה בבד רשת וקבע אותו בגומייה. שמור את כלי התסיסה בטווח הטמפרטורות המתאים למשך 7 ימים.
קח דגימה קטנה, הרח וטעם. אם הטעם ואיזון החומציות מוצאים חן בעיניך, השתמש במשפך שעוקר למילוי הבקבוקים. אל תדאג מהתזה—חיידקי Acetobacter אוהבים אוויר. השאר מרווח של כ־2.5 ס"מ בחלק העליון של כל בקבוק. אם התה עדיין מתוק מדי, התסס עוד כמה ימים וטעם שוב.
כדי ליצור גיזוז, אין צורך להוסיף סוכר נוסף לתסיסה בבקבוק—בתה שלך אמורה להישאר כמות מספקת של סוכרוז. פשוט שמור את הבקבוקים באותה טמפרטורה למשך 3–7 ימים, וסחט אותם בעדינות כל יום או יומיים כדי לבדוק את רמת הגיזוז. כשהם מוגזים לגמרי, העבר אותם למקרר ותיהנה מהם קרים.
המקור: HomebrewAssociationOfficial


















שתף: