רוצים להוסיף לסלון שלכם קצת צבע, נופך אקזוטי או פשוט חיים ותוססים? אגלאונמה יכולה להיות תוספת נהדרת לבית. הצמחים האלה לא רק יפים בזכות העלווה המרשימה ומגוון הצבעים שלהם, אלא גם תופסים מקום מיוחד בפנג שווי הסיני המסורתי, שבו הם מסמלים מזל טוב, שגשוג והצלחה. בנוסף, הם יכולים להפחית את זיהום האוויר בתוך הבית על ידי סינון חומרים מזיקים כמו בנזן ופורמלדהיד. והחלק הכי טוב? קל לטפל בצמחי אגלאונמה, גם למתחילים. אם אתם רוצים להכניס אחד מהצמחים היפים האלה לבית, כדאי לעיין במדריך המקיף הזה לטיפול בצמחי אגלאונמה, הכולל כל מה שצריך לדעת, מתחזוקה בסיסית ועד ריבוי.
על צמח האגלאונמה
אגלאונמה, ששמה המדעי הוא Aglaonema, שייכת למשפחת הלופיים. צמחים אלה מקורם באזורים הטרופיים והסובטרופיים של אסיה וגינאה החדשה, שבהם מגדלים אותם כבר מאות שנים. יש להם עלים שופעים וסגלגלים בשלל צבעים ודוגמאות, מירוק כהה וכסף ועד אדום, ורוד וצהוב. קצב הצמיחה שלהם איטי יחסית, אך עם הזמן הם עשויים להגיע לגובה של כ-3 רגל בתוך הבית. באור מספק, צמחי אגלאונמה עשויים אפילו לפרוח בפרחים עדינים הדומים לחבצלות קאלה.
זנים של אגלאונמה
לאגלאונמה מגוון רחב של שילובי צבעים, והגוונים השונים יכולים ליצור אפקטים מרשימים לעין בסגנונות שונים של עיצוב הבית. הנה כמה מהזנים האהובים עליי:
- סילבר קווין - זהו זן האגלאונמה הקלאסי ביותר, בעל עלים כסופים ארוכים וצרים עם שוליים ירוקים כהים
- סילבר ביי - קרוב משפחה של סילבר קווין, אך עליו רחבים ועגולים יותר ובהם ריכוז גבוה יותר של צבע כסוף
- רד קטרינה - עלים ירוקים עם עורקים אדומים בולטים או ורודים עזים
- סיאם אורורה - בניגוד לרד קטרינה, לזן הזה עלים ירוקים גדולים עם שוליים אדומים ונקודות אדומות במרכז
- מריה כריסטינה - לזן הזה דוגמה אפורה-כסופה, והוא קטן וקומפקטי, ולכן מתאים להצבה על שולחן
- פינק דלמיישן - זן אופנתי שעלוותו הירוקה מנוקדת בנקודות ורודות
- אמרלד ביי - עלים ירוקים עשירים עם כתמים כסופים

איך לטפל בצמחי אגלאונמה
לאחר שהתבססו, צמחי אגלאונמה זקוקים למעט מאוד טיפול או שאינם זקוקים לטיפול כלל, ויכולים לשגשג בכל מקום בבית. ובכל זאת, יש כמה טיפים לטיפול שכדאי להכיר ויכולים לעזור להם לצמוח טוב יותר.
תאורה
אגלאונמה משגשגת באור בהיר ועקיף. הימנעו מאור שמש ישיר, שעלול לצרוב את העלים. הצמח מסתדר גם בתאורה חלשה, אך ייתכן שתבחינו שהצבעים העזים שלו דוהים מעט באזורים חשוכים יותר. לכן, בתנאי תאורה עמומה, שימוש בתאורת גידול עשוי להיות פתרון מצוין.
כדי לעזור לאגלאונמה לקבל את מרב האור, נקו את העלים בקביעות במטלית לחה שאינה מותירה סיבים ואינה מוכתמת בחומרי ניקוי.
השקיה
אגלאונמה לא אוהבת השקיית יתר, וזו אחת הסיבות לכך שקל לטפל בה. לפני ההשקיה הבאה, ודאו שהסנטימטר העליון של האדמה יבש לחלוטין. בחורף תוכלו להפחית בהדרגה את תדירות ההשקיה. אם העלים מצהיבים, זהו סימן ברור להשקיית יתר.
טמפרטורה ולחות
אגלאונמה מעדיפה סביבה חמימה ולחה, בדומה לבית הגידול הטבעי שלה. הטמפרטורה האידיאלית היא 65 עד 80°F (18-27°C), ורמת הלחות היא 50-70%. צמחים אלה רגישים למשבי אוויר קרים ואינם יכולים לסבול טמפרטורות הנמוכות מ-55°F/13°C, לכן הרחיקו אותם מאזורים שבהם הטמפרטורה עלולה להשתנות, כמו ליד חלונות, דלתות ופתחי אוורור.
אם האוויר בבית יבש במיוחד, תוכלו להגביר את הלחות באמצעות ריסוס העלים בקביעות, הנחת העציץ על מגש חלוקי נחל עם מים או שימוש במכשיר אדים. כדאי גם להתקין מדחום ומד לחות אלחוטיים כדי לעקוב אחר התנאים. אם הטמפרטורה או הלחות חורגות מהטווח הרצוי, תוכלו לבצע התאמות בהקדם האפשרי. לחלופין, תוכלו להפוך את התהליך לאוטומטי באמצעות התקנת תרמוסטט ובקר לחות.

אדמה
אגלאונמה היא צמח סתגלני למדי. תערובת אדמה מנוקזת היטב וחומצית מעט מתאימה לה. מניסיוני, שילוב של כבול, פרלייט וורמיקוליט יעיל במיוחד.
דישון
דשנו את האגלאונמה בדשן נוזלי מאוזן מדי חודש עד חודשיים באביב ובקיץ, אך הפסיקו לדשן בתקופת התרדמה בחורף.
איך מרבים אגלאונמה
ריבוי אגלאונמה קל יותר מכפי שנדמה לכם. הדרך הקלה ביותר היא באמצעות חלוקה. חלקו את השורשים בעונת הצמיחה (באביב ובקיץ), כשיש לכם שפע נצרים צעירים או חלקים שאפשר לעבוד איתם. הוציאו בעדינות את הצמח מהעציץ והסירו את האדמה כדי לחשוף את השורשים. לאחר מכן הפרידו את החלקים ושתלו אותם מחדש בעציצים עם תערובת שתילה טרייה.
אפשרות נוספת היא להשתמש בייחורי גבעול. בחרו גבעול בריא עם לפחות 2-3 עלים וחתכו אותו ממש מתחת למפרק העלה. הסירו את העלים התחתונים והשאירו 1-2 עלים בחלק העליון, והניחו את הייחור במים במקום עם אור שמש עקיף. בתוך כשלושה עד ארבעה שבועות אמורים להופיע שורשים. לאחר שהתבססו, אפשר להעביר את הייחור לעציץ עם אדמה מנוקזת היטב.

איך מעבירים עדננית לעציץ חדש
כשהעדננית גדלה מעבר למידות העציץ הנוכחי שלה, הגיע הזמן להעביר אותה לעציץ חדש. הצמח גדל באיטיות, ולכן צריך לעשות זאת רק פעם ב-2-3 שנים.
בחרו עציץ שרוחבו גדול ב-1-2 אינץ' ושיש בו חורי ניקוז. הוציאו בזהירות את הצמח מהעציץ ושחררו את האדמה סביבו. בדקו את השורשים, גזמו שורשים סבוכים, פגומים או רקובים, ואז הוסיפו תערובת שתילה טרייה. השקו מעט והימנעו מדישון במשך 4-6 שבועות.
פתרון בעיות נפוצות
אף שעדננית עמידה בדרך כלל בפני מזיקים ומחלות, היא עדיין עלולה להתמודד מדי פעם עם בעיות נפוצות של צמחי בית. הנה כמה עצות להתמודדות עם האתגרים האלה:
- מזיקים: מזיקים נפוצים כוללים כנימות מגן, כנימות קמחיות ואקריות הקורים. אפשר לטפל בהם בסבון קוטל חרקים או בשמן נים.
- עלים צהובים: נגרמים לעיתים קרובות מהשקיית יתר, השקיית חסר או מחסור בחומרי הזנה. כדי לפתור את הבעיה, התאימו את שגרת ההשקיה ושקלו להוסיף מעט דשן במידת הצורך.
- קצוות עלים חומים: בדרך כלל מעידים על לחות נמוכה או הצטברות כימיקלים. העלו את רמת הלחות סביב הצמח והשתמשו במים מסוננים.
- עלים מסולסלים: עלולים להופיע מסיבות שונות, כגון תנודות בטמפרטורה, לחות נמוכה, השקיית חסר, דישון יתר או מזיקים. זהו את הגורם וטפלו בו בהתאם.
- עלים צרובים: נגרמים מחשיפה לאור שמש ישיר. העבירו את הצמח למקום עם אור עקיף או מסונן.
- עלים שמוטים: עשויים להצביע על השקיית יתר, השקיית חסר או מחסור באור. בדקו את שגרת הטיפול בצמח ובצעו את ההתאמות הנחוצות.
האם עדננית רעילה לחתולים ולכלבים?
התשובה הקצרה היא כן.
צמחי עדננית נחשבים רעילים לחתולים ולכלבים, ואף לבני אדם. אף שבדרך כלל ההרעלה אינה קטלנית, גבישי סידן אוקסלט שבעלים, בגבעולים ובמוהל עלולים לגרום לגירוי חמור במגע עם הפה, הלשון והגרון. התסמינים עשויים לכלול כאבים בפה, תחושת צריבה, הקאות, קושי בבליעה, אובדן תיאבון ונפיחות.
אם נבלע בטעות, יש להסיר מיד שאריות צמח מהפה ולשטוף את הפה במים קרירים ומתוקים. שתיית חלב או אכילת יוגורט יכולות לסייע בהרגעת הגירוי. לאחר מכן, יש לפנות מיד לקבלת טיפול רפואי להמשך בדיקה או טיפול.













שתף: